אז מי אני בעצם?
שאלה קשה שרבים וחכמים ממני ניסו ומנסים לענות עליה. הניסוח המועדף עליי נכון לעכשיו הולך ככה:
נשמה שהיא בעצם חלקיק אלוקי אינסופי שמגיעה כל סיבוב לעולם הגשמי בצורה שונה כדי לתקן. כל פעם דברים שונים וכל פעם בדרכים שונות.
ובסיבוב הזה
אני שלי. במקור מהצפון. כותבת כבר כמה שנים את שעל נפשי מתוך החוויות והרגעים של החיים הללו. ההתחלה הייתה במכינה בקיבוץ מקסים על גבול ירדן, לאחר מכן בשירות הצבאי בתור תצפיתנית (לפני השביעי).
בטיול הראשון למזרח כבר כתבתי באופן קבוע והתחביב תפס עם הזמן יותר משקל בחיי, אבל רק לעצמי בשלב הזה.
כמה חודשים אחרי שנדדתי מהצפון לערבה הבראשיתית, כמעיין מחפשת להתחיל משהו חדש ונקי,
הגיעה השבת השחורה
ואיתה הגיע המוות והאובדן של בן זוגי, אהוב ליבי הנצחי והמופלא
והמציאות התפצלה, התעוותה, לקחה את הלב ושברה למיליוני שברים.
מאז אותו יום אני במסע של לאסוף כל פעם עוד חלק שבור שמתקיים בתוכי ובמציאות במקביל, להתבונן בו, לחמול ולאהוב אותו.
לאהוב את סך כל חלקיי
לדבר אמת
לחפש אהבה
"מחפש אהבה
בין אנשים
ביני לבינה
בין אלוהים לעולם
מחפש אהבה
בשירים בסיפורים ברחובות
מחפש אהבה
במקומות מוזרים
בין סתם זרים
נמצא מזור אם
נחפש אהבה"
ענר אליקים שפירא
"יהי רצון שזכרונך היפה יהיה לברכה"
כפי שניסחה רייצ'ל גולדברג-פולין
אמא של
הירש גולדברג-פולין
יהי זכרך מהפכה
אור אהבה ושלום
לכולנו אמן ואמן
